"הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו.
וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו."
מקור
פרקי אבות, פרק ג, משנה י.
מי אמר למי ולמה?
הוא - זהו רבי חנינא בן דוסא. משנה זו היא המשך דבריו ממשנה קודמת.
ביהדות, התייחסותו של האדם לסביבתו, ובהיזון חוזר התייחסות החברה אליו, מהוות אמת מידה ברורה לרמתו הרוחנית הכוללת. ניתן לקבוע בבירור שאדם, המצטיין ביחסו לזולת, מצטיין גם בקיום שאר המצוות המצויות במערכת המצוות.
כמו כן, ישנה חשיבות רבה בדרך שהאדם מתנהג כלפי הסובבים אותו, ולא יכול להיות צדיק שיהיה 100% עם אלוהיו אך לא עם סביבתו, וזה ניכר גם ביחס החוזר של החברה כלפיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה